ב-31 באפריל 2015, פרצו כמה פעילים של החזית לשחרור בעלי החיים למדרגה של קיבוץ רמת הכובש, אשר שם הקיבוצניקים גורסים כל יום אלפי אפרוחים זכרים.
טל גלבוע היתה איתם.
-------------------------
האחד, האחד הוא זה שגומר אותי, איך אפשר לקלוט במח אנושי מספרים לא הגיוניים? 200 מיליארד קרבנות כל שנה, 800,000 ביום רק בישראל, 15,000 אפרוחים זכרים הנגרסים כל יום רק בשל היותם זכרים.
אי אפשר.
הדבר הראשון שעשיתי אתמול היה לנתק מהחשמל את המגרסה, קודם כל שתפסיק לעבוד, לא לראות אותם מסתובבים, לעצור את המכונה.
אחרי שהמכונה נעצרה הסבו את תשומת לבי שנשאר אפרוח אחד בדרך למסוע, אומלל, מפוחד, מצייץ ללא הפסקה, מה פשעו? מה עשה רע שמגיע לו להגרס? מה הוא עשה שמגיע לו להטחן תחת להבים, זיזים, בליטות (חוקי), למה הוא אמור להקצץ?
אנחנו לא תמימים, לא מטומטמים, היה ברור שברגע שאנחנו יוצאים כולם יגרסו, ברמת הכובש, בנורדיה, ברמית, בחפץ חיים בבתי המטבחיים, במשחטות, בכל מקום, אנחנו נלחמים עבור אלה שנגרסו אתמול ושלשום, אנחנו נאבקים עבור אלה שיגרסו מחר, אנחנו נאבקים על תודעת בני אדם, בני אדם שלוקחים חלק פעיל בשואה הגדולה ביותר שהיתה אי פעם, רק גרועה וקשה יותר כי מייצרים אותם להשמידם.
אנחנו, נאבקי השחרור מבקשים מכם לפתוח את הראש, להקשיב, להבין את ההשלכות של הבחירות היומיומיות שלכם.
למה לפגוע כשאפשר פשוט לא?
הוא לא ניצל הקטן הזה, הוא נטחן, נגרס בשל תאווה לביצים של תרנגולות.
כולי תקווה שהד הפעולה אתמול גרם לכם להבין את הכאב, את הצער, את המיותרות של הסבל.
כך זה תמיד כשיורד הלחץ מגיעות הדמעות.
אתמול עברו טראומה פעילים אמיצים, כולם דיברו על הציוצים שלא יוצאים להם מהראש, אני כאן כדי לחזק אותם ולהגיד, תמיד תזכרו למה אנחנו עושים את זה, בשביל אלה שנגרסו אתמול, שלשום, אלה של מחר.
אנחנו כאן בשביל שיגיע היום שלא נוציא את החשמל לשעתיים, אנחנו נוציא את החשמל מכולן ונקיים מצעדי חיים במקומות מוות.
מלאת הערכה, כבוד גדול לעמוד לצידכם.
אז נרגע הבלאגן והגיעו הדמעות, בוכה יחד איתכם.
טל גלבוע
טל גלבוע היתה איתם.
-------------------------
האחד, האחד הוא זה שגומר אותי, איך אפשר לקלוט במח אנושי מספרים לא הגיוניים? 200 מיליארד קרבנות כל שנה, 800,000 ביום רק בישראל, 15,000 אפרוחים זכרים הנגרסים כל יום רק בשל היותם זכרים.
אי אפשר.
הדבר הראשון שעשיתי אתמול היה לנתק מהחשמל את המגרסה, קודם כל שתפסיק לעבוד, לא לראות אותם מסתובבים, לעצור את המכונה.
אחרי שהמכונה נעצרה הסבו את תשומת לבי שנשאר אפרוח אחד בדרך למסוע, אומלל, מפוחד, מצייץ ללא הפסקה, מה פשעו? מה עשה רע שמגיע לו להגרס? מה הוא עשה שמגיע לו להטחן תחת להבים, זיזים, בליטות (חוקי), למה הוא אמור להקצץ?
אנחנו לא תמימים, לא מטומטמים, היה ברור שברגע שאנחנו יוצאים כולם יגרסו, ברמת הכובש, בנורדיה, ברמית, בחפץ חיים בבתי המטבחיים, במשחטות, בכל מקום, אנחנו נלחמים עבור אלה שנגרסו אתמול ושלשום, אנחנו נאבקים עבור אלה שיגרסו מחר, אנחנו נאבקים על תודעת בני אדם, בני אדם שלוקחים חלק פעיל בשואה הגדולה ביותר שהיתה אי פעם, רק גרועה וקשה יותר כי מייצרים אותם להשמידם.
אנחנו, נאבקי השחרור מבקשים מכם לפתוח את הראש, להקשיב, להבין את ההשלכות של הבחירות היומיומיות שלכם.
למה לפגוע כשאפשר פשוט לא?
הוא לא ניצל הקטן הזה, הוא נטחן, נגרס בשל תאווה לביצים של תרנגולות.
כולי תקווה שהד הפעולה אתמול גרם לכם להבין את הכאב, את הצער, את המיותרות של הסבל.
כך זה תמיד כשיורד הלחץ מגיעות הדמעות.
אתמול עברו טראומה פעילים אמיצים, כולם דיברו על הציוצים שלא יוצאים להם מהראש, אני כאן כדי לחזק אותם ולהגיד, תמיד תזכרו למה אנחנו עושים את זה, בשביל אלה שנגרסו אתמול, שלשום, אלה של מחר.
אנחנו כאן בשביל שיגיע היום שלא נוציא את החשמל לשעתיים, אנחנו נוציא את החשמל מכולן ונקיים מצעדי חיים במקומות מוות.
מלאת הערכה, כבוד גדול לעמוד לצידכם.
אז נרגע הבלאגן והגיעו הדמעות, בוכה יחד איתכם.
טל גלבוע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה