היה לי יום הזוי לגמרי היום, הייתי אמור לצאת לתיעוד בצפון ולא מצאתי את אחת מהמצלמות.
מפה לשם נסעתי למקום האחרון שצילמתי בו וגם שם המצלמה לא נמצאה.
החלטנו להמשיך לתיעודים פה במרכז ונסענו לדיר כבשים ברשפון, ולאחר מכן לרפת ענקית נוספת בכפר גליקסון.
לאורך כל היום אני מצלם ובאותה נשימה מוטרד מאוד על איפה השארתי את המצלמה, וכבר דימיינתי איך מישהו גנב אותה ועוד מחשבות כאלו ואחרות, ובנתיים עם כל האנרגייה של ההתמסכנות אני מצלם בעלי חיים שכל חייהם זה מסכנות אחת גדולה.
ארבעת התמונות שמצורפות פה כולן צולמו היום בדיר ברשפון.
והן רק 4 מתוך מאות תמונות.
אנו רואים פה בעלי חיים ששיחקו עם הגנים שלהן בכדי לצור להן עטיני ענק בכדי למקסם מהן עוד רווח בכדי שגופן ייצר עוד יותר חלב.
בתמונה השמאלית למטה בעל חיים נכה ששתי רגליו עקומות לגמרי והוא היה בכלוב עם עוד כמה נכים בצורה כזו או אחרת כמוהו.
כל החומרים מהתיעודים היום יעלו לדף של קירות שקופים בימים הקרובים.
ככה נראים המשקי בוטיק שממתגים לנו בציורים של גבעות ירוקות ובעלי חיים שמחים ומאושרים רועים באחו.
ההפרש בין מה שמוכרים לנו ומה שאנו מאמינים לבין המציאות הוא כמו ההבדל בין גן עדן לגיהנום.
לא מדובר במשהו שולי או הגזמה פרועה של אוהבי בעלי חיים קיצוניים, מדובר בשגרה אכזרית של תעשיית המזון מן החי המתעללת בצורה מחרידה בשלל פרקטיקות ביצורים חיים ונושמים,
רק בשביל להרוויח מכל אחד מהם כמה שיותר כסף.
מפה לשם נסעתי למקום האחרון שצילמתי בו וגם שם המצלמה לא נמצאה.
החלטנו להמשיך לתיעודים פה במרכז ונסענו לדיר כבשים ברשפון, ולאחר מכן לרפת ענקית נוספת בכפר גליקסון.
לאורך כל היום אני מצלם ובאותה נשימה מוטרד מאוד על איפה השארתי את המצלמה, וכבר דימיינתי איך מישהו גנב אותה ועוד מחשבות כאלו ואחרות, ובנתיים עם כל האנרגייה של ההתמסכנות אני מצלם בעלי חיים שכל חייהם זה מסכנות אחת גדולה.
ארבעת התמונות שמצורפות פה כולן צולמו היום בדיר ברשפון.
והן רק 4 מתוך מאות תמונות.
אנו רואים פה בעלי חיים ששיחקו עם הגנים שלהן בכדי לצור להן עטיני ענק בכדי למקסם מהן עוד רווח בכדי שגופן ייצר עוד יותר חלב.
בתמונה השמאלית למטה בעל חיים נכה ששתי רגליו עקומות לגמרי והוא היה בכלוב עם עוד כמה נכים בצורה כזו או אחרת כמוהו.
כל החומרים מהתיעודים היום יעלו לדף של קירות שקופים בימים הקרובים.
ככה נראים המשקי בוטיק שממתגים לנו בציורים של גבעות ירוקות ובעלי חיים שמחים ומאושרים רועים באחו.
ההפרש בין מה שמוכרים לנו ומה שאנו מאמינים לבין המציאות הוא כמו ההבדל בין גן עדן לגיהנום.
לא מדובר במשהו שולי או הגזמה פרועה של אוהבי בעלי חיים קיצוניים, מדובר בשגרה אכזרית של תעשיית המזון מן החי המתעללת בצורה מחרידה בשלל פרקטיקות ביצורים חיים ונושמים,
רק בשביל להרוויח מכל אחד מהם כמה שיותר כסף.
אחרי רשפון היינו ברפת כפר גליקסון שהייתה אפילו עוד יותר נוראית ואשכרה אפשר לראות שם פרות אנורקסיות שוחות בצואה.
העינוי הנפשי כאשר מנתקים בעלי חיים אלו מכל גירוי ומכל מה שטבעי להם זה העינוי הכי גדול ולדעתי הרבה יותר גדול מלבעוט להם כמה פעמים ביום בראש.
האנרגייה של ההתמסכנות שלי עם עצמי על הבלאגן שגנבו לי את המצלמה גרמה לי אפילו להתחבר עוד יותר לבעלי החיים שראיתי היום, ואמרתי לעצמי שבתכלס דווקא כשמישהו נמצא בקושי בחייו הוא צריך הכי הרבה להתחבר לכך שקשה גם לאחרים ולגלות אמפטיה,
במקום לומר "יש עוד צרות בעולם" ועוד משפטים בסגנון.
חזרתי הביתה והייתה לי תחושה כל היום שאולי בכל זאת לא איבדתי את המצלמה, הלכתי לארון ולשמחתי גיליתי שהמצלמה הייתה שם מאחורי בגדים נקיים שהכנסתי לשם והסתירו אותה בבוקר.
אז ההתמסכנות שהייתי בה כבר מתחילה להתפוגג אבל ללא ספק בעלי החיים שצילמתי היום ממשיכים לסבול ולחיות בתופת של העינוי בתעשיית המזון מהחי.
כל עוד הסבל לא נוגע בנו באופן ישיר לרוב אוכלוסיית ממש לא אכפת, ובמיוחד אם אין לך פה לצעוק הצילו.
העינוי הנפשי כאשר מנתקים בעלי חיים אלו מכל גירוי ומכל מה שטבעי להם זה העינוי הכי גדול ולדעתי הרבה יותר גדול מלבעוט להם כמה פעמים ביום בראש.
האנרגייה של ההתמסכנות שלי עם עצמי על הבלאגן שגנבו לי את המצלמה גרמה לי אפילו להתחבר עוד יותר לבעלי החיים שראיתי היום, ואמרתי לעצמי שבתכלס דווקא כשמישהו נמצא בקושי בחייו הוא צריך הכי הרבה להתחבר לכך שקשה גם לאחרים ולגלות אמפטיה,
במקום לומר "יש עוד צרות בעולם" ועוד משפטים בסגנון.
חזרתי הביתה והייתה לי תחושה כל היום שאולי בכל זאת לא איבדתי את המצלמה, הלכתי לארון ולשמחתי גיליתי שהמצלמה הייתה שם מאחורי בגדים נקיים שהכנסתי לשם והסתירו אותה בבוקר.
אז ההתמסכנות שהייתי בה כבר מתחילה להתפוגג אבל ללא ספק בעלי החיים שצילמתי היום ממשיכים לסבול ולחיות בתופת של העינוי בתעשיית המזון מהחי.
כל עוד הסבל לא נוגע בנו באופן ישיר לרוב אוכלוסיית ממש לא אכפת, ובמיוחד אם אין לך פה לצעוק הצילו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה