8,000 עגלים ו-17,000 כבשים מאוסטרליה. רובם מגיעים כבר חצי מתים אחרי הדרך הארוכה בצפיפות, בלי אוכל ומים. משלוח מוות לגרגרניות הישראליות חסרות הלב. שאלוהים יעזור להם.
אין בקליפ דם ואין שוקרים חשמליים, רק אכזריות ועצבות אינסופית. תיעוד זה צולם בדיר עזים וכבשים בישוב
שדה יעקב, המציאות הנראית בסרטון היא הפרקטיקה הנהוגה בתעשיית החלב והבשר ואינה שונה מכל משק אחר.
בעלי החיים במשקים מתועשים אינם מגיעים לעולם כדרך הטבע והם מורבעים באופן מלאכותי על ידי סחיטת איבר המין של הזכרים. הזרע שלהם מוחדר לאיבר המין של הנקבות
וכל זאת מבוצע על ידי מזריעים, והוא אונס לכל דבר.
בעיקר כשכל היעוד כאן הוא תאווה וכסף.
לאחר אותה הזרעה כפויה יש תהליך הריון של מספר חודשים, וכמה רגעים לאחר ההמלטה נחטף הצאצא מאמו, כדי שחלב האם ייגזל לטובתנו בני
האדם והגור יקבל תחליף זול במקום.
הגורות הנקבות יעברו תהליך זהה כמו האם ולאחר כמה שנים של הזרעות, המלטות, חטיפת הצאצאים שלהן וחליבות אינסופיות הן ישלחו לשחיטה.
עם הזכרים אין מה לעשות בתעשיית החלב, ובעצם רוב הרפתות והדירים הופכים גם
לחוות פיטום של הזכרים, ולאחר זמן מה הם נמכרים
לתעשיית הבשר.
זה לא משנה אם זו רפת של פרות, דיר
עיזים או כבשים, או אם ממתגים את עצמם כחופש, בוטיק או אורגני, כל הפרקטיקות של הזרעות ובסופו של דבר
רצח בבית המטבחיים מתקיים גם שם.
אולי נותנים להם קצת יותר מקום לנוע או פחות לשכב על צואה ושתן או תזונה שלא מורכבת מצואה ושמנים
תעשייתיים
או הפחתה בתרופות אנטיביוטיות, אך כל אלו הם הקלה בתנאי העבדות ולא שחרור מעבדות
ובסופו של דבר כולם על פס ייצור קר,
מנותק ואכזרי.
תעשיית החלב היא תעשיית דם, ואין להאמין למי שממתג זאת אחרת בעזרת אנימציות בדיוניות.
סרטון זה מהווה חלק קטן ממציאות חייהם של בעלי החיים, נהרות של סבל ודם שזורמים הישר לכל תא
בגופנו בעידוד תאגידים אינטרסנטים ומניפולטיבים.
האלבום בפייסבוק תינוק, עגל או עגלה, עם מחלת פרקים, לבד בכלוב. תינוק קרס. בודדים, כל תינוק בכלוב לבדו. צמאים למגע, בוכים לאמא שלהם.
עגלה עם נזם נגד יניקה.
האינסטינקט החזק של העגלה הוא לינוק, אבל אסור לה, כי הקיבוצניקים מרוויחים כסף על חלב האם של אמא שלה.
לנזם יש גם זיזים משוננים וזה טריק מחוכם, כי כשהעגלה תנסה לינוק לא רק שהיא לא תצליח, היא גם תכאיב לאמא שלה שתרחיק אותה.
תינוקת
פנים של תינוק.
לבד
בדידות
אינסטינקט היניקה הוא כל כך חזק שהתינוקות מנסים לינוק חלב מהברזל.
פוסטר צבעוני "משעשע" מקשט את הרפת.
תרופות, חיסונים, חומרי חיטוי, אנטיביוטיקה. כל רפת מפוצצת בהם.
הוואי של קיבוצניקים, האכזריות לא מפריעה.
עגלות בעול.
תגיות ישנות של מי שכבר לא כאן.
חוש הומור סדיסטי. אולי זאת הדרך היחידה לעבוד בעבוה כזאת.
פייסבוק ישראל נגד משלוחים חיים
