‏הצגת רשומות עם תוויות קרניזם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קרניזם. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 ביולי 2015

השמדת מטילות אחרי שנתיים - משאית החישמול




גאיה גולדברג, רכזת הפרוייקט לאימוץ תרנגולת מלולי הסוללה, הצליחה לאחרונה לתעד את האופן בו משרד החקלאות נוהג להשמיד את התרנגולות בהגיען לגיל שנתיים.
וכך היא כותבת:

"מדי יום נוסעת שיירה קטנה ברחבי הארץ:
רכב פרטי נהוג בידי קבלן עבודה, טרנזיט עמוס פועלים, משאית ועליה שתי מכולות ענק זו על גבי זו ומשאית קטנה נוספת - "א.ש. תעשיות אקולוגיות" רשום עליה.
השיירה תעבור בין מושבים וקיבוצים, בנופים מוריקים ומרחבי שדות רוגעים.

בהגיעה אל אחד הישובים, תיכנס אליו ותיסע ברחובותיו, עד שתיעצר ליד אחד מלולי התרנגולות המטילות. לול, בו הגיעו התרנגולות לגיל שנתיים, וכבר אינן מטילות ביצים כבעבר.

דלתות המשאית הקטנה יוסטו, ומתקן החישמול יחשף.
המשאית הגדולה תפרוק את אחת המכולות שעליה, ותצמיד אותו אל מתקן החישמול.
אחד הפועלים ימשוך כבל חשמלי מהמתקן, ויהדק היטב את התקע אל שקע החשמל שבתוך הלול.
כפתור ההפעלה יילחץ.
הפועלים יפשטו על הלול.
המשימה העומדת לפניהם: לרוקן את כל הכלובים - שלושת אלפים, חמשת אלפים, עשרת אלפים תרנגולות או יותר– בזמן הקצר ביותר.

כלוב אחר כלוב הם יעברו, ימשכו החוצה בכח את התרנגולות המבוהלות. במאבק הקצר והאלים, רגליים וכנפיים יישברו.
הם יתפסו אותן הפוכות מרגליהן, חמש בכל יד, וייצאו אל משאית החישמול.
פועל יתלה אותן בזו אחר זו על תופסנים הנעים על סרט נע.
הן יביטו בעולם הלא מובן הזה בפעם האחרונה.
בפעם האחרונה יקלוט מבטן את היצורים ההולכים על שניים.
לו יכלו לדבר בשפת-אדם, היו קוראות להם: "שטן".

פלטה חשמלית תשלח זרם קטלני אל כל אחת מהן.
גופותיהן ישתחררו מהתופסנים ויפלו אל המכולה, גודשות אותה, נערמות זו על גבי זו.
פועל יטפס על הררי גופותיהן, ויפזר אותן במכולה באופן שווה.

משרוקן הלול, משחושמלה התרנגולת האחרונה, משנדם קול קירקורן -
יילחץ שוב מתג ההפעלה, מתקן החישמול ייעצר ויידום גם הוא, המכולה תכוסה היטב ביריעה ותועמס על הטריילר , דלתות משאית החישמול ייסגרו , הפועלים יעלו על הטרנזיט והקבלן אל מכוניתו.
השיירה תצא אל הדרך, אל הישוב הבא, אל הלול הבא.

לאחר הלול האחרון, לאחר ששתי מכולות הענק יתמלאו בגופותיהן של כחמש-עשרה אלף תרנגולות, ימשיכו הקבלן, הפועלים ונהגי המשאיות – איש איש אל ביתו, אחרי מעמל יומם.
בעייני עצמו – אף אחד מהם איננו שטן. בעייני עצמו – כל אחד מהם הוא אדם טוב, מוסרי, מתפרנס בכבוד, שומר חוק.

כמו כל אותם האנשים הטובים, שבסך הכל רוצים לאכול חביתה בבוקר.

מקור - אנונימוס

יום רביעי, 20 במאי 2015

פרה פצועה, דם מהגב ומהעטינים


מוזר שדווקא אחרי תיעוד אין לי מה להגיד.
אני כבר לא יודעת מה לכתוב, אני כבר לא יודעת מה להגיד, אני לא יודעת מה עוד אני צריכה לעשות כדי שתפסיקו, זו האמת.
המאבק לשחרור בעלי חיים משאיר אותי מתוסכלת כמו ששום דבר בעולם לא מתסכל אותי.
אני שואלת את עצמי שוב ושוב, מה עוד? למה זה כ"כ קשה לשכנע אנשים להפסיק לפגוע.
משקי חי הם משקי מוות ויאוש, אני הופכת להיות מומחית למחלות מרוב חומרים שאני קוראת, למה זה קורה, איך לטפל או לא, כשיש שורה תחתונה לכל הסיפור הזה, הם מלכתחילה לא אמורים להיות שם.
לא אמורים לסבול כ"כ.
כ"כ קל להיות טבעוני, כשתשאלו טבעוני על מה הוא מצטער התשובה היחידה תהיה שהוא לא עשה זאת קודם.
הצטרפו היום לאתגר 22+ של אנונימוס ועזבו אותם לנפשם.
הפרה הזו פשוט קרועה מכל הכיוונים, הייתי בטוחה שזה הזנב שנפצע והכל שוחה בדם אבל אז התקרבתי וגיליתי שהגב והעטינים שלה מפוצצים בדם ופציעות.
הדבר היחיד שניחם הוא שהפרות שמרו עליה, לא רצו שאתקרב ולא יעזור כמה אגיד לא באתי לפגוע בכן, הן פוחדות מבני אדם והאמת? יש להן את כל הסיבות בעולם.


"מה הם יודעים - כל המלומדים הללו, כל הפילוסופים הללו - על שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, הנפשע שבכל המינים, הוא נזר הבריאה. כל היצורים האחרים נבראו רק כדי לספק לו מזון, עור, ולסבול ייסורים והשמדה. מבחינתם, כל בני האדם נאצים; עבור בעלי החיים כל יום הוא טרבלינקה"- אמר וצדק יצחק בשביס זינגר.
סוף מאי 2015



יום שני, 18 במאי 2015

מה קורה בקיבוץ דליה

מחנה ריכוז לצאן.
גבינות עיזים וכבשים  ממותגות לנו
באופן אוטומטי כמוצר איכותי ובריא יותר
ויותר הומני אך לאחר עשרות תיעודים גם בתעשיות אלו
אנו יכולים לומר שכל מה ששוכב על המדף בסופרים
הוא 100% הונאת הציבור והכל מגיע מאותם משקים
בהם חלות אותן פרקטיקות מזוויעות של תעשיית החלב
כמו הזרעות מלאכותיות, הפרדת צאצאים לאחר ההמלטה,
החלפת האם לצאצא במכונות ותחליפים זולים,
שליחת כל הזכרים לשחיטה וכל הנקבות להיות שפחות חלב
ולאחר שיקרעו את גופן עד תום
ישלחו אותן כהוקרת תודה לבית המטבחיים בכדי לגזור עליהן עוד קופון.
כמובן שמצאנו שם כרגיל בעלי חיים עם גידולים ועטינים ענקיים ומודלקים
וכן פח מלא בגופות כמו שקיים בכל משק שם מתים לא מעט בעלי חיים
חולים ולאחר שהקריסו את גופם בניצול ומיקסום לעשיית רווחים.
כך נראית כל תעשיית החלב, מתעללים בכולם ורוצחים בסופו של דבר את כולם

יום רביעי, 13 במאי 2015

מה קורה בקיבוץ ארז

מחנה ריכוז לפרות בקיבוץ ארז, פרות מבוססות בצואה, גידולים מכאיבים בסנטר, סביב העיניים, פרה שכנראה זה עתה המליטהשאריות ההמלטה משתלשלות ממנה אבל העגל שלה כבר איננו.


גידולים מכאיבים. החליבה נמשכת כרגיל.



שלט תעמולה ציני מפאר את הרפת.



מבוססות בצואה, כמו בכל מחנות הריכוז בישראל.



מבט מבקש, אנא אל תפגעו בי.


צפיפות, נדחסות זו אל זו.

שפחות חלב אם.


גידולים ונגעים הם דבר שגרתי בתנאי התברואה ברפת.



פנים צעירות ותמימות עדיין


דוחסים כמה שיותר "מוצרים" במטר מרובע.

פרה שנראית כבר בסוף הדרך, אחרי כמה הריונות, מצולקת ומובסת.

דם בחלב, דבר שגרתי.




מה קורה בקיבוץ תל יוסף, פרה רובצת

פרה התמוטטה במחנה הריכוז לפרות ברפת תל יוסף.
דבר שגרתי בתנאים הקשים ובמשטר ההריונות והחליבה הלא אנושי.
יש לזה שם בביזנס "פרה רובצת", נזק כספי לקיבוצניקים.
היא הולכת למות.
צולם בביקור מקרי עם הילדים במאי 2015


יום שבת, 9 במאי 2015

מה קורה בקיבוץ לוחמי הגטאות

יקור של פחות משעה כרגיל מגלה מצב מזוויע.
קיבוץ לוחמי הגטאות הוקם על ידי ניצולי שואה, אבל בתוך הקיבוץ מתקיימת שואה אחרת, שואה שהקיבוצניקים גורמים לבעלי החיים, תמורת כסף.
עגלים יילודים מבודדים בתוך כלובים זעירים, העגלים הם "מוצרי הלוואי" של תעשיית החלב, הם נולדים רק כדי שלאמא שלהם יהיה חלב, אבל הם לא ישתו את חלב האם הזה, בני אדם ישתו אותו.
בתוך אחד הכלובים עגל קטן שנראה חולה מאד או גוסס. קולות געייה נשמעות, אמו של העגל קוראת לו. בחוץ פרות נתונות בעול, לא יכולות לזוז.
בתוך שטח הרפת, פרות על ערימות הצואה, אחת מהן שוכבת, אולי קרסה, אולי רק רוצה לנוח ואין מקום אחר מלבד הרצפה מכוסת הרפש.
עדיין כיום התקשורת המרכזית בישראל מתעסקת אך ורק במחיר הכלכלי של החלב ולא במחיר החיים והסבל של בעלי החיים.
תשפטו אתם,  מה אתם חושבים על התיעוד מרפת לוחמי הגאטות?
צולם בתחילת מאי 2015
 


יום שישי, 8 במאי 2015

מה קורה במושב הבונים




לא מספיק קורעים את התינוקות האלה מאמם,
לא מספיק הם נמקים לאורך כשנה בכלובים עד השחיטה,
גם מים ואוכל אין להם.

צולם ב-2014 ברפת הבונים.

מה קורה בכפר יהושע

סמדר ושאול הם זוג מושבניקים מכפר יהושע, רפתנים גאים בעבודתם ובשירות שהם נותנים לציבור. בספטמבר 2013 הם פנו לשר האוצר יאיר לפיד בדף הפייסבוק שלו בבקשה כלשהי, וזאת התמונה שהם צירפו כדי להמחיש את עבודתם, זורחים מאושר כשהם סוחבים עגל שכרגע נולד והם ניתקו אותו מאמא שלו, חסר אונים מכוסה בוץ וצואה, ראשו שמוט ונגרר על הקרקע, ואמא אין.
מאחורה מתהלך הכלב המשפחתי, יש לו אותם צבעים, אבל הפרות משועבדות ונרצחות והוא חופשי. הם העלו גם תמונה שלהם מחבקים את החתול המשפחתי, כדי להראות את אהבת החיות שלהם, על רק מחנה הריכוז וההשמדה שלהם.

 כאן הכתבה עליהם ב-NRG

זאת אטימות הלב של מי שהפרנסה שלו תלויה בניצול בעלי החיים, הם מחוייכים כשהם גוררים את העגל המעונה ואמו מאחורה גועה בבכי. הם מסבירים שהעגל "נלקח לטיפול". הם יגררו אותו לכלוב זעיר, שם יחיה בבדידות בתוך ההפרשות שלו, ויאכילו אותו תערובת  של אבקות צמחיות, חלב מקולקל או ונגוע באנטיביוטיקה, פרש עופות וכל פסולת זולה אחרת . אחר כך יוסע להאנגר של פיטום עגלים וכעבור פחות משנה יועמס על משאית לבית המטבחיים.
הם ימשיכו למכור לנו חלב אם ואנו נשלם להם בכספנו.



אלה שכנים שלהם הדסה ועובד, הדסה: אני לא מכירה אותן, הן לא חברות שלי, בכללללל לא חברות שלי.
ועוד זוג שכנים שלהם חסידי אומות עולם, זהבה ורפי. רפי: אני ממש לא אוהב פרות. היה לי מקל, לא מקל גומי כמו עכשיו, והייתי מרביץ להם על ימין ועל שמאל (ברקע רואים אותו מסתובב עם מקל כדי לדרבן את הפרות לחליבה).

צולם בכפר יהושע, פח הזבל של הרפת





יום ראשון, 3 במאי 2015

מה קורה בקיבוץ גבעת עוז

תיעוד מרפת גבעת עוז של השומר הצעיר. אותו לב אטום של קיבוצניקים בימין ובשמאל.
הלב נשבר למראה מאות תינוקות בודדים שהופרדו על ידי הרפתנים מאימותיהם רק בכדי שיוכלו לגזול את חלב אמא שלהם שנועד להם. התינוקות בוכים, כל אחד בכלוב זעיר במקום לעשות מה שגור אמור לעשות, מה שטבעי לו ואינסטינקטיבי לו, לרוץ ולקפוץ בדשא ליד אמא שלו.
אלה יהיו חייו הקצרים, והוא יינמק עד השחיטה.
בשביל איזה מעדן חלב לילד או גבינה "יוקרתית".
החלב הוא עקוב מדם.
מקור בפייסבוק


תיעוד ממעבה הגהינום - חווה לפיטום עגלים בשרון

חוות פיטום עגלים, דצמבר 2013, מושב בשרון.

החווה זו ממוקמת באחד הישובים אשר באזור השרון.
החקירה החלה בעקבות מעקב אחר קניית עגל זכר מאחת הרפתות, עגלים זכרים מועברים מהרפתות מאחר ואין בהם שימוש כמכונות חליבה.
העגלים בחווה נמצאים במצב גופני ירוד, כלואים בכלובים כגודל גופם, צואים, מודלקי עיניים, חולים בדלקות ריאות וסובלים מאנמיה קשה.
בחודשיים הראשונים לחייהם מוחזקים בחדרים חשוכים, קרים בכלובים קרועים אשר פוצעים אותם תדיר.
אנו חושפים בפניכם תקציר של המראות והקולות.
כאשר מתקיים מפגש עם האדם שמאחורי "העסקים" הללו רבות נשאלת השאלה "ומה עליו?" אין אנו רואים זאת כזכותם של בני-אדם, להתפרנס תוך פגיעה בכבודם של אחרים והפיכתם למשאבים לשימושם של אחרים. לחקלאים אין זכות מוסרית להתפרנס ממוסד נצלני.

------
צילום טל גלבוע ורועי שפרניק, החזית לשחרור בעלי חיים.

יום חמישי, 30 באפריל 2015

משלוחי המוות באילת

8,000 עגלים ו-17,000 כבשים מאוסטרליה.
רובם מגיעים כבר חצי מתים אחרי הדרך הארוכה בצפיפות, בלי אוכל ומים.
משלוח מוות לגרגרניות הישראליות חסרות הלב.
שאלוהים יעזור להם.
פייסבוק ישראל נגד משלוחים חיים

יום שלישי, 28 באפריל 2015

מה קורה ברפת קיבוץ סמר בערבה

קיבוץ של השומר הצעיר.
ייתכן שזוהי הרפת הכי דרומית בארץ
וללא ספק ציורי הקיר המניפולטיביים והבדיוניים שם
לא מצליחים לכסות על המציאות.
כל בעלי החיים הללו עבדים בעל כורכם
והיעד של כולם הוא אחד,

ניצול עד המוות.
צולם בדצמבר 2014
האלבום בפייסבוק



תינוק, עגל או עגלה, עם מחלת פרקים, לבד בכלוב.


תינוק קרס.


בודדים, כל תינוק בכלוב לבדו.




צמאים למגע, בוכים לאמא שלהם.


עגלה עם נזם נגד יניקה.
האינסטינקט החזק של העגלה הוא לינוק, אבל אסור לה, כי הקיבוצניקים מרוויחים כסף על חלב האם של אמא שלה.
לנזם יש גם זיזים משוננים וזה טריק מחוכם, כי כשהעגלה תנסה לינוק לא רק שהיא לא תצליח, היא גם תכאיב לאמא שלה שתרחיק אותה.



תינוקת

פנים של תינוק.

לבד
















בדידות


אינסטינקט היניקה הוא כל כך חזק שהתינוקות מנסים לינוק חלב מהברזל.


פוסטר צבעוני "משעשע" מקשט את הרפת.




תרופות, חיסונים, חומרי חיטוי, אנטיביוטיקה. כל רפת מפוצצת בהם.


הוואי של קיבוצניקים, האכזריות לא מפריעה.

עגלות בעול.

תגיות ישנות של מי שכבר לא כאן.


חוש הומור סדיסטי. אולי זאת הדרך היחידה לעבוד בעבוה כזאת.








עיניים שמביעות הכל.
































עגלים או עגלות צעירים.