מראות מזעזעים בלול מטילות ברמות השבים

5.3.2016, פעילים של החזית לשחרור בעלי חיים תעדו לול של מאות אלפי מטילות ברמות השבים. המושבניקים תקפו אותם, חסמו את דרכם והזמינו משטרה, אך התמונות יצאו לאור.
בהאנגר ענקי חיות מאות אלפי תרנגולות בחושך במשך שנתיים, לא רואות בחייהן הקצרים אור שמש, במקום לעמוד על הקרקע הן עומדות על רשת מתכת משופעת שמכאיבה לרגליהן ומעוותת את האצבעות, הכרבולות שלהן אנמיות חיוורות ושמוטות, חלק גוססות, ובתחתית הלולים פגרים של תרנגולות שמתו תוך כדי הטלה, הביצה עדיין תקועה בביב.
המראות מחרידים, כל תמונה מחרידה יותר מקודמתה. אין צורך באכילת ביצים,  צריך להפסיק עם ההרגל המזעזע הזה, כל קרטון ביצים שאתם מביאים מהסופר, כל מאפה, או עוגה או שניציל צמחי שמכילים ביצים באים ממקומות כאלה.
מקור החזית לשחרור בעלי חיים

הסבל הבנאלי היומיומי של ייצור החלב

פרה נופלת, נופלת ממש לא טוב וטובעת בבור החרא שברפת.
אז איך היה הקפה של הבוקר? הקינדר של הילדים? אז מה רותם..? לא יכולה לוותר על שוקולד חלב?
פאולה רוזנברג וליאון- העיקר לא להיות קיצונים ומאוסים אה?
איזו בושה, מוות נוראי.
צולם בדצמבר 2015 בישראל.
מקור: טל גלבוע

תחקיר מילועוף, קטעים שלא שודרו

"מה שאפשר לסגור עין, סוגרים עין", "לא כל דבר צריך להיות שקוף לאוכלוסייה"... לראשונה מאז תחקיר העוף שהתפרסם בחדשות ערוץ 2, אנו מביאים לפניכם סרטון קצר עם ממצאי התחקיר שאספו התחקירנים שלנו בלולים ובמחשטות - כולל קטעים שלא נחשפו עד כה. הזוהמה והסבל לא מתחילים במשחטה - אלא בלולים, שחלק מהתמונות שתיעדנו בהם נחשבו קשות מדי לשידור בטלוויזיה.
אל תתנו לתעשיית העוף לסמוך על הזיכרון הקצר של הצרכנים - שתפו את הסרטון!
מקור באנונימוס:
https://www.facebook.com/animal.org.il/videos/1243589412322525/

מחלבות גד - פרות חולות וגוססות, עם גידולים ענקים וחתכים עמוקים

מדהים איך בכל כניסה לרפת אין שמץ מושג מה יתגלה שם, דבר אחד בטוח אלה תמיד יהיו זוועות.
אזניים קרועות, גידולים , עטינים מודלקים, עגלה גוססת עם ראש מוטה לאחור כה חזק שלא הצלחתי אפילו ליישרו, מכל תמונות הזוועה והפרות האומללות זו גמרה אותי, שכבה לה חסרת חיות בכל צורה, צילמתי לה דווקא את העטינים, ורודים עד אימה, אני מסבירה ללילך שבתור אחת שהניקה בעבר אני רואה את העטינים שלה ולא יכולה לדמיין איך משאבות בכלל מתקרבות לעטינים האלו ועוד 3 פעמים ביום ואז היא הסתובבה וראיתי את הפרצוף המעוות הזה אבצס או גידלים המעוותים לה את הצורה ואין לי מושג איך היא חיה עם הכאבים האלו, כשלי יוצא חצ'קון הכי קטן בפנים הכל מושך לי אז זה...

פרה עם גידול ענק על איבר המין. ממשיכה להיחלב.
המקור דצמבר 2015
--------------------------

רפת קיבוץ מענית המשווקת למחלבות גד, פרה עם חתך עמוק מאד ברגל כשהעצם בעצם בחוץ, שוכבת על החרא ומעבידים אותה כרגיל. ככה נראים העבדים שלכם, אלה לא מקרים קיצונים, זאת השגרה של תעשייה המתעלת במאות במיליארדי בעלי חיים בכל שנה.
דצמבר 2015 מקור

---------------------------

ברפת "עין החורש" של מחלבות גד נגלה לעינינו מחזה מזעזע אם כי לא נדיר, עגל מפרכס עצמו למוות, ריח מוות נוראי נדף ממנו, הזבובים אכלו אותו בעודו בחיים. שום זריקת מוות, שום המתת חסד, שום רחמים או חמלה.
את העגל הזה אתמול כיסיתי כדי שלפחות הזבובים לא יוכלו להציק לו, הסתכלתי עליו ורק התפללתי בלבי שימות מהר.
כמה נורא לחיות חיים שהמוות עדיף על הכל.

דצמבר 2015 מקור
----------------------

רפת של מחלבות גד (מענית או עין החורש) פרה עם גידול ענק וכואב על הפנים.
דצמבר 2015 מקור

מה קורה בקיבוץ לביא - שאלוהים יסלח לאוכלי העוף

אוגוסט 2015, לול "פטמים" (שהם אפרוחים ואפרוחות בני פחות מ-40 יום)
בפרסומות תמיד תראו שדות ירוקים ואת השמש זורחת
ועוף ממותג ממש כמו פירות וירקות
ורק צריך לקטוף מהעץ כי הוא טבעי, טרי ומורכב רק מחומרים טבעיים
אבל האם כך נראית המציאות?
את זה תצטרכו להחליט בעצמכם.
אתמול צילמנו בלול נוסף המשווק את העופות שלו לעוף טוב
והוא נמצא בקיבוץ לביא וזה מצטרף לעוד אינספור לולים
באזור עמק הירדן ועמק המעיינות המשווקים את האפרוחים לעוף טוב
ובכלל זה ממש לא משנה מי המותג שעומד מאחורי אותו לול,
כולם נראים בדיוק אותו הדבר,
מילועוף, תנובה, זוגלובק, עוף טוב ואחרים.
כך נראים לולים תעשייתיים בישראל שצריכים לספק
מעל 230 מיליון תרנגולים בכל שנה
ואת זה כחלון שר האוצר מעוניין לעודד ולהרחיב בעוד 20 מיליון אפרוחים
ללא כל ביקוש שדווקא נמצא בירידה במדינת ישראל.
מקור בקירות שקופים

מה קורה בקיבוץ דליה

מחנה ריכוז לצאן.
גבינות עיזים וכבשים  ממותגות לנו
באופן אוטומטי כמוצר איכותי ובריא יותר
ויותר הומני אך לאחר עשרות תיעודים גם בתעשיות אלו
אנו יכולים לומר שכל מה ששוכב על המדף בסופרים
הוא 100% הונאת הציבור והכל מגיע מאותם משקים
בהם חלות אותן פרקטיקות מזוויעות של תעשיית החלב
כמו הזרעות מלאכותיות, הפרדת צאצאים לאחר ההמלטה,
החלפת האם לצאצא במכונות ותחליפים זולים,
שליחת כל הזכרים לשחיטה וכל הנקבות להיות שפחות חלב
ולאחר שיקרעו את גופן עד תום
ישלחו אותן כהוקרת תודה לבית המטבחיים בכדי לגזור עליהן עוד קופון.
כמובן שמצאנו שם כרגיל בעלי חיים עם גידולים ועטינים ענקיים ומודלקים
וכן פח מלא בגופות כמו שקיים בכל משק שם מתים לא מעט בעלי חיים
חולים ולאחר שהקריסו את גופם בניצול ומיקסום לעשיית רווחים.
כך נראית כל תעשיית החלב, מתעללים בכולם ורוצחים בסופו של דבר את כולם

התיעוד בקירות שקופים

מה קורה בקיבוץ לוחמי הגטאות

יקור של פחות משעה כרגיל מגלה מצב מזוויע.

קיבוץ לוחמי הגטאות הוקם על ידי ניצולי שואה, אבל בתוך הקיבוץ מתקיימת שואה אחרת, שואה שהקיבוצניקים גורמים לבעלי החיים, תמורת כסף.

עגלים יילודים מבודדים בתוך כלובים זעירים, העגלים הם "מוצרי הלוואי" של תעשיית החלב, הם נולדים רק כדי שלאמא שלהם יהיה חלב, אבל הם לא ישתו את חלב האם הזה, בני אדם ישתו אותו.

בתוך אחד הכלובים עגל קטן שנראה חולה מאד או גוסס. קולות געייה נשמעות, אמו של העגל קוראת לו. בחוץ פרות נתונות בעול, לא יכולות לזוז.

בתוך שטח הרפת, פרות על ערימות הצואה, אחת מהן שוכבת, אולי קרסה, אולי רק רוצה לנוח ואין מקום אחר מלבד הרצפה מכוסת הרפש.

עדיין כיום התקשורת המרכזית בישראל מתעסקת אך ורק במחיר הכלכלי של החלב ולא במחיר החיים והסבל של בעלי החיים.

תשפטו אתם,  מה אתם חושבים על התיעוד מרפת לוחמי הגאטות?

צולם בתחילת מאי 2015

התיעוד בפייסבוק

 

מה קורה במושב הבונים

לא מספיק קורעים את התינוקות האלה מאמם,

לא מספיק הם נמקים לאורך כשנה בכלובים עד השחיטה,

גם מים ואוכל אין להם.

צולם ב-2014 ברפת הבונים.

מה קורה בכפר יהושע

סמדר ושאול הם זוג מושבניקים מכפר יהושע, רפתנים גאים בעבודתם ובשירות שהם נותנים לציבור. בספטמבר 2013 הם פנו לשר האוצר יאיר לפיד בדף הפייסבוק שלו בבקשה כלשהי, וזאת התמונה שהם צירפו כדי להמחיש את עבודתם, זורחים מאושר כשהם סוחבים עגל שכרגע נולד והם ניתקו אותו מאמא שלו, חסר אונים מכוסה בוץ וצואה, ראשו שמוט ונגרר על הקרקע, ואמא אין.

מאחורה מתהלך הכלב המשפחתי, יש לו אותם צבעים, אבל הפרות משועבדות ונרצחות והוא חופשי. הם העלו גם תמונה שלהם מחבקים את החתול המשפחתי, כדי להראות את אהבת החיות שלהם, על רק מחנה הריכוז וההשמדה שלהם.

 כאן הכתבה עליהם ב-NRG

זאת אטימות הלב של מי שהפרנסה שלו תלויה בניצול בעלי החיים, הם מחוייכים כשהם גוררים את העגל המעונה ואמו מאחורה גועה בבכי. הם מסבירים שהעגל "נלקח לטיפול". הם יגררו אותו לכלוב זעיר, שם יחיה בבדידות בתוך ההפרשות שלו, ויאכילו אותו תערובת  של אבקות צמחיות, חלב מקולקל או ונגוע באנטיביוטיקה, פרש עופות וכל פסולת זולה אחרת . אחר כך יוסע להאנגר של פיטום עגלים וכעבור פחות משנה יועמס על משאית לבית המטבחיים.

הם ימשיכו למכור לנו חלב אם ואנו נשלם להם בכספנו.

אלה שכנים שלהם הדסה ועובד, הדסה: אני לא מכירה אותן, הן לא חברות שלי, בכללללל לא חברות שלי.

ועוד זוג שכנים שלהם חסידי אומות עולם, זהבה ורפי. רפי: אני ממש לא אוהב פרות. היה לי מקל, לא מקל גומי כמו עכשיו, והייתי מרביץ להם על ימין ועל שמאל (ברקע רואים אותו מסתובב עם מקל כדי לדרבן את הפרות לחליבה).

צולם בכפר יהושע, פח הזבל של הרפת

מה קורה בקיבוץ גבעת עוז

תיעוד מרפת גבעת עוז של השומר הצעיר. אותו לב אטום של קיבוצניקים בימין ובשמאל.
הלב נשבר למראה מאות תינוקות בודדים שהופרדו על ידי הרפתנים מאימותיהם רק בכדי שיוכלו לגזול את חלב אמא שלהם שנועד להם. התינוקות בוכים, כל אחד בכלוב זעיר במקום לעשות מה שגור אמור לעשות, מה שטבעי לו ואינסטינקטיבי לו, לרוץ ולקפוץ בדשא ליד אמא שלו.
אלה יהיו חייו הקצרים, והוא יינמק עד השחיטה.
בשביל איזה מעדן חלב לילד או גבינה "יוקרתית".
החלב הוא עקוב מדם.
מקור בפייסבוק

מושב בית אלעזרי, אכזריות תעשיית החלב

אפריל 2015.
ביקור מקרי מראה את התמונות הרגילות של תעשיית החלב, חיים על ביצת צואה ושתן, שורות של תינוקות בכלובים זעירים, אינסוף תרופות, זריקות, בדידות, בכי, ומוות, תמיד יש מוות.
קירות שקופים מושג אלעזרי

מה קורה בקיבוץ עמיר

עבדות ואכזריות בקיבוץ עמיר, אפריל 2015

היום ביקרתי ברפת. הרבה זמן לא הייתי במקום נורא כזה.

אי אפשר שלא לראות את זה בבירור:

כולן מפוחדות, כולן מקועקעות, כולן קטועות קרניים. כולן סוחבות עטיני ענק מטונפים, נעות אנה ואנה בין הררי הזבל, הצואה, השתן, הלכלוך והזוהמה. הסרחון בכל פינה.

העיניים שלהן, של היצורים האלה, העיניים שלהן אמרו לי הכל...

ואז הגעתי למכלאה של התינוקות. כלובים מינימליים, גדרות מתכת, הפרדה, סימון, פחד, מזון עלוב, ללא אמא. כי עכשיו היא מורצת ומואצת אל מתקן החליבה, המתקן שתופס לה בציצי וסוחט ממנו את טיפת הכבוד האחרונה.

והם... הקלגסים, גזע האדונים הזה, עוד מתווכחים איתי ומספרים לי כמה טוב להן פה.

כמו שהיה טוב לכושים, וכמו שהיה טוב ליהודים. כמו שתמיד טוב לעבדים, כי הרי מספקים להם ״אוכל״ ומקום לישון. באמת תודה רבה לכם.

בושה למין האנושי על שהוא מעולל להן את כל זה על מנת לגזול מהן את גופם-בשרם, והחלב שלהן. כתם שחור ועצוב בתרבות האנושית.

קיבוץ עמיר, הגליל העליון, 2015

תודה ל- @ziv levit על התיעוד

 בדידות של תינוקות שרק נולדו