מה קורה בכפר הירוק - זעקה של אמא

פרה שתינוקה נלקח ממנה זועקת מגעגועים וכאב לעברו.
תועד ברפת הכפר הירוק בחודש מרץ 2014.
צילום: לילך לוריא.

A cow cries after her calf was taken from her.

Israel, Hakfar Hayarok, March 2014

מה קורה בכפר יהושע

סמדר ושאול הם זוג מושבניקים מכפר יהושע, רפתנים גאים בעבודתם ובשירות שהם נותנים לציבור. בספטמבר 2013 הם פנו לשר האוצר יאיר לפיד בדף הפייסבוק שלו בבקשה כלשהי, וזאת התמונה שהם צירפו כדי להמחיש את עבודתם, זורחים מאושר כשהם סוחבים עגל שכרגע נולד והם ניתקו אותו מאמא שלו, חסר אונים מכוסה בוץ וצואה, ראשו שמוט ונגרר על הקרקע, ואמא אין.

מאחורה מתהלך הכלב המשפחתי, יש לו אותם צבעים, אבל הפרות משועבדות ונרצחות והוא חופשי. הם העלו גם תמונה שלהם מחבקים את החתול המשפחתי, כדי להראות את אהבת החיות שלהם, על רק מחנה הריכוז וההשמדה שלהם.

 כאן הכתבה עליהם ב-NRG

זאת אטימות הלב של מי שהפרנסה שלו תלויה בניצול בעלי החיים, הם מחוייכים כשהם גוררים את העגל המעונה ואמו מאחורה גועה בבכי. הם מסבירים שהעגל "נלקח לטיפול". הם יגררו אותו לכלוב זעיר, שם יחיה בבדידות בתוך ההפרשות שלו, ויאכילו אותו תערובת  של אבקות צמחיות, חלב מקולקל או ונגוע באנטיביוטיקה, פרש עופות וכל פסולת זולה אחרת . אחר כך יוסע להאנגר של פיטום עגלים וכעבור פחות משנה יועמס על משאית לבית המטבחיים.

הם ימשיכו למכור לנו חלב אם ואנו נשלם להם בכספנו.

אלה שכנים שלהם הדסה ועובד, הדסה: אני לא מכירה אותן, הן לא חברות שלי, בכללללל לא חברות שלי.

ועוד זוג שכנים שלהם חסידי אומות עולם, זהבה ורפי. רפי: אני ממש לא אוהב פרות. היה לי מקל, לא מקל גומי כמו עכשיו, והייתי מרביץ להם על ימין ועל שמאל (ברקע רואים אותו מסתובב עם מקל כדי לדרבן את הפרות לחליבה).

צולם בכפר יהושע, פח הזבל של הרפת

מה קורה ברפת נטופה של הקיבוצים גשר, בית רימון ואשדות יעקב איחוד

רק נולד, נולד כדי שלאמא שלו יהיה חלב, אבל הוא לעולם לא יראה אותה יותר ולעולם לא יינק מהעטינים שלה, הקיבוצניקים גורריםאותו על העפר והוא נזרק לבדו לכלוב זעיר שבו יבלה את החודשים הראשונים לחייו, ואחר כך בדיר מזוהם מלא צואה ושתן וצפוף ודחוס עם חבריו העגלים, חולים במחלות עור וריאה, בשלשולים ובגידולים, עד שיעלו למשאית לבית המטבחיים.
אם נולדו עגלה היא תצטרף לאמה, היא תיאנס ותמליט כמו אמה, ותהיה פרה חולבת.
את חלב האם אנחנו נשתה ונאכל פיצות עם גבינות חלב אם וגלידות חלב אם. כל עוד אנחנו מוכנים לשלם תמורת זה, הקיבוצניקים יהיו מוכנים לעשות את העבודה הבזויה תמורת כסף.
תועד בסוף אפריל 2015

מה קורה בקיבוץ עמיר

עבדות ואכזריות בקיבוץ עמיר, אפריל 2015

היום ביקרתי ברפת. הרבה זמן לא הייתי במקום נורא כזה.

אי אפשר שלא לראות את זה בבירור:

כולן מפוחדות, כולן מקועקעות, כולן קטועות קרניים. כולן סוחבות עטיני ענק מטונפים, נעות אנה ואנה בין הררי הזבל, הצואה, השתן, הלכלוך והזוהמה. הסרחון בכל פינה.

העיניים שלהן, של היצורים האלה, העיניים שלהן אמרו לי הכל...

ואז הגעתי למכלאה של התינוקות. כלובים מינימליים, גדרות מתכת, הפרדה, סימון, פחד, מזון עלוב, ללא אמא. כי עכשיו היא מורצת ומואצת אל מתקן החליבה, המתקן שתופס לה בציצי וסוחט ממנו את טיפת הכבוד האחרונה.

והם... הקלגסים, גזע האדונים הזה, עוד מתווכחים איתי ומספרים לי כמה טוב להן פה.

כמו שהיה טוב לכושים, וכמו שהיה טוב ליהודים. כמו שתמיד טוב לעבדים, כי הרי מספקים להם ״אוכל״ ומקום לישון. באמת תודה רבה לכם.

בושה למין האנושי על שהוא מעולל להן את כל זה על מנת לגזול מהן את גופם-בשרם, והחלב שלהן. כתם שחור ועצוב בתרבות האנושית.

קיבוץ עמיר, הגליל העליון, 2015

תודה ל- @ziv levit על התיעוד

 בדידות של תינוקות שרק נולדו

 

מה קורה ברפת עין שמר

רפת קיבוץ עין שמר, תעוד של אכזריות מזעזעת בביקור מקרי במארס 2015.
האכזריות הזאת אינה יוצאת דופן, זה קיים בכל רפת בכל קיבוץ ובכל מושב בארץ.
הפרות כל כך רמוסות ושבורות צלם שהן אינן מסתכלות על הפרה הגוססת שמוטלת על ערימות הצואה. במצב נורמלי כל חברותיה היו מתקבצות סביבה ולא עוזבות אותה, אבל הן רק צל של ייצורים חיים, שללו מהן את הדברים הכי בסיסיים שלהן.
בגלל גרגרנות ותאוות בצע.
תעוד של אכזריות מזעזעת בקיבוץ עין שמר

רפת קיבוץ בית קמה, משווקת לטרה

אפריל 2015, קירות שקופים.
רפת שלישית המשווקת חלב לטרה נחשפת תוך פחות משבוע בלבד, הפעם במוקד רפת בית קמה. כמו בכל רפת אחרת בכל קיבוץ אחר, הפרות הן רק חומר גלם, העגלים התינוקות הם רק תוצר לוואי, אין רחמים על אף אחד ורק הכסף מדבר.
https://www.facebook.com/glass.walls.israel/videos/443924579099869

מה קורה בקיבוץ עין שמר

קירות שקופים, ישראל 2015
עגלה שסגרו אותה בעול נחנקת למוות.

זאת המציאות בתעשיית החלב, מאחורי הציורים הבדיוניים בפרסומות, של פרות צוחקות מרוב אושר.

קיבוץ ניצנים, רפת המשווקת חלב לטרה

קירות שקופים, אפריל 2015, תיעוד  נוסף מרפת קיבוץ ניצנים, שמשווקים לטרה. התקבל מפעילה שעברה באזור.

עגלים גוססים, גוויות של עגלים, פרות חליבה מבוססות בצואה של עצמן, עגלים מבודדים בכלובים זעירים שמכונים בשם הציני "תינוקיה", וניזונים מתחליף חלב כי אנו רוצים לשתות את חלב האם של אמן.

מוזמנים לצפות גם בתיעוד הוידאו שכולל ראיון עם הרפתן המספק פרטים לשיטות ההתעללות שלו:

 שלשול הוא מצב תמידי ברפת.

 מבוססות בצואה, צואה מודבקת לרגליהן, וחולבים אותן.

 כולה תינוק בן שעות או ימים, וכבר הוא בודד וחבר לו רק דלי עם תחליף חלב.

 בכי

בגלל התנאים האיומים רפת לא תהיה רווחית בלי כמויות של תרופות, אנטיביוטיקה, חיסונים, זריקות מכל מיני סוגים שניתנים באופן יומיומי.

טינופת, עצבות, פחד, וייאוש.

"יונקיה". העגלים מועברים הנה מיד עם לידתם ויותר לא יראו את אמאץ

הפחת של רפת החלב.

רפת גת פלמחים

קירות שקופים.
הפעם תור הרפת המשותפת של קיבוצי גת פלמחים.
אנחנו נגיע אל כולם, אף אחד לא יישאר נקי.
הרפת הזאת זכתה ב-2012 בפרס הרפת המופתית.
ביקור אקראי מראה את התרמית, רפת ככל הרפתות, נשמות רצוצות חיות, מולידות על ערימות צואה, תינוקות שרק נולדו מופרדים מאימותיהם ומבלים את חייהם בדדים בכלוב.